בסוכות תשבו שבעת ימים

התורה מביאה את מצוות ישיבה בסוכה ובצידה הנמקה: בַסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא כג מב – מג). האם בני ישראל ישבו בסוכות בשנות הנדודים במדבר? במקומות רבים בתורה מופיע שישבו באהלים כמו: וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה (שמות יח, ז), וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ (במדבר יא, י), מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל (במדבר כד, ה), וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם (דברים א, כז), לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם (דברים ה, כז), ועוד.

הבאנו בשבוע שעבר את פירושו של רבי אלעזר מגרמייזא (וורמיזא -וורמס גרמניה 1160- 1230) על טעמה של מצוות הסוכה. בספר שמואל מסופר של צבאו של דוד שצר על רבת עמון בפיקודו של אוריה החתי, ושם נאמר: וארון וישראל ויהודה יושבים בסכות (שמואל ב' יא, יא), מסביר הרוקח שבימים הקדומים לוחמים היו יושבים בסוכות, וכך נהג צבא ישראל בכיבוש הארץ. ואם כך "בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", כל זמן שלא התיישבו ביישובי קבע בארץ עדיין התקופה קרויה "יציאת מצרים", ולכן הסוכות הם זכר לעת המלחמה על כיבוש הארץ: "שלא יחשבו מאבותינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל". הסוכות מזכירות את המלחמה לכיבוש הארץ. לדבריו ישבו בסוכות רק ערב הכניסה לארץ בעבר הירדן המזרחי, מי שישב בסוכות הם הלוחמים בפיקודו של משה.

ברצוני להרחיב את היריעה. ביציאת מצרים מופיע מקום בשם סוכות זו התחנה הראשונה של בני ישראל מחוץ למצרים: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף (שמות יב, לז). סוכות היה המקום הראשון בו התרכזו בני החורין שיצאו ממצרים, רעמסס בתוך מצרים וסוכות מחוץ למצרים. רעמסס סמל השעבוד אחד מאתרי הבנייה שישראל בנו במצרים , נקראה על שם המלך רעמסס. החירות מחייבת יכולת עצמאית של הגנה, ונכונות להילחם על החופש, לכן מופיע בפרק הבא: וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (יג, יח), אני משער שההצטיידות בכלי הנשק הייתה בסוכות, ייתכן שהמקום נקרא כך בגלל שבמקום זה הגברים אנשי הצבא הצטיידו בכלי נשק. אם עם העבדים היה מסוגל להילחם במשעבדים שהתחרטו על שחרורם, לא היה צורך בבקיעת ים סוף, חמושי ישראל היו הודפים את הצבא המצרי, אלא שהתברר שהדבר בלתי אפשרי ולכן היה צורך בנס גלוי כדי להציל את ישראל ולפגוע בצבא המשעבדים הרודף.

בסוכות הושבתי את בני ישראל הכוונה נתתי להם את האמצעים שאיתם יוכלו להגן את החירות שלה זכו, סוכות אלו פותחות את תקופת הנדודים במדבר ורק אחרי קרוב לארבעים שנה דור הבנים יוכל להראות קבל עם ועולם שהוא מסוגל להילחם, ואז יפתח במלחמה נגד סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן, ויכבוש את עבר הירדן המזרחי. אל סוכות הגיעו בני ישראל מרעמסס, שפירושו במצרית האל הרע הוליד אותו, שם אלילי המבטא רוע, ואילו הלוחמים המתחמשים בסוכות מקבלים סיוע שמימי של האחד והיחיד.

דבר מעניין נגלה לי. במספר מקומות במקרא מופיע שהאריה מתגורר בסוכה: עָזַב כַּכְּפִיר סֻכּוֹ כִּי הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ (ירמיהו כה, לח), יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ (תהילים י, ט), הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא. כִּי יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ אָרֶב (איוב, לח לט-מ). האריה החזק בחיות אינו זקוק לבניין מסיבי הוא גר בסוכה. הלוחמים העזים זקוקים למבנים הם גרים בסוכה העשויה מחומרים טבעיים פשוטים. הלוחם המאמין המתבונן על הסוכה הארעית יודע שעם כל חוסנו והאמצעים המשמעותיים שעומדים לרשותו עדיין הוא זקוק לסיוע ממרומים כדי להצליח לנצח במלחמה. כמו האריה הגר בסוכה שאינה פחיתות כבוד עבורו אלא להיפך, בגלל חוזקו הוא יכול לגור בסוכה כך לוחמי ישראל יודעים שהם משתדלים אבל "לה' הישועה על עמך ברכתך (תהילים ג, ט).